(מנפרד קלימק / WELT am SONNTAG)
שותי היין הגרמנים מכירים את אזורי גידול היין שלהם, המסורתיים ובעלי הערך: המוזל, הריינגאו, המדרון האדום בריינהסן, הפפאלץ רחבת הידיים ורבת-הגיוון, המדרונות היפים ליד רדבויאול שבקרבת דרזדן, וגם קצת את באדן – ובעיקר את גבעת הכרמים העצומה קייזרשטול. אך עמוק בדרום-מערב העמוק ביותר של גרמניה, לא מעט קילומטרים מתחת לקייזרשטול, תחום בין צרפת, שווייץ והיער השחור, שוכן אזור גידול יין שיש לו מעט מאוד במשותף עם הדימוי המסורתי של גידול היין הגרמני: מרקגרפלרלנד, האזור שכמעט אינו מוכר. היער השחור שולח בשעות הערב אוויר קריר אל הכרמים, הריין העליון אוגר את חום היום, ואלזס נמצאת לעיתים במרחק נסיעה של דקות ספורות בלבד – ובכל זאת, היינות שם טעימים באופן שונה מהותית מהיינות בצדו הגרמני של הריין
הסיבה לשונות הזו היא זן הענבים הלבן המוביל של מרקגרפלרלנד: שאסלה. אין זן ענבים שמתאים יותר לתקופתנו: רמות אלכוהול מתונות, ארומטיקה פרחונית עדינה, המלווה לעיתים קרובות באגוזי לוז ובשקדים, ולצדה נוחות שתייה בלתי מעורערת בחך.
יקב בלנקנהורן שבשליינגן מסמן גם את הקצה הדרום-מערבי ביותר בהחלט של גידול היין הגרמני – כמה דקות נסיעה, וכבר עומדים בגבול השווייצרי. מעבר לגבול, בשווייץ, מייצרים גם כמה כורמים מעניינים, אך לאחר מכן גידול היין מסתיים במהרה.
בבלנקנהורן הם מדגימים באופן מרשים במיוחד איזה פוטנציאל טמון באזור הזה. מאז שמרטין מנר קיבל לידיו חלק משפחתי בעסק ועיצב אותו (כולל מבנה חדש ומרהיב ביופיו, עם די מקום ומטבח מקצועי לאירועים גסטרונומיים), העבודה כאן מתבצעת בעקביות רבה. אף יין אינו בנאלי או אופנתי, ואף יין אינו מנסה לרדוף אחר טרנדים. המרתף חדיש ביותר, ומנהל היקב כריסטוף פישר הוא מסוג הממציאים המכונסים בעצמם, שמצא במרטין מנר מנהל שיודע היטב שגם מלאכת החיפוש והניסוי הזו זקוקה לחופש: חופש שעליו לממן גם בתקופות מאתגרות מבחינה כלכלית, כמו זו הנוכחית. סגנון הכתיבה של צוות בלנקנהורן מעוצב בדיוק, בסבלנות ובהבנה אנליטית יוצאת דופן של מה שהיין אמור לספק כיום. וזהו סגנון כתיבה שבולט בכך שתרבות ייצור היין של היקב כוללת גם את גורם הזיהוי. כלומר: יינות בלנקנהורן משאירים די טעם וארומה כדי שאפשר יהיה לזהות אותם בכל עת כיינות בלנקנהורן.
כבר יין הכרם המקומי שליינגן-שאסלה 2024 (€ 13,50) מוכיח שעונג שתייה גדול אינו זקוק למחווה ראוותנית: משמש, מעט עלה דפנה, קצת עשבי אחו, טעים להפליא בלגימה. השאסלה של כרם בדרגת Erste Lage, „Schlienger Kirchberg Le Clocher 2022“ (€ 22,50), מוסיף עומק ומליחות מבלי לאבד את האלגנטיות המשחקית שלו. בדיוק בכך טמונה גדולתו, ובכך טמונה גדולתו של מנהל המרתף, שמעניק ליינות רלוונטיות פופ-תרבותית מסוג מסוים – יינות שהם שירי־אוזן בין הביטלס לאואזיס.
גם שרדונה מכרם בדרגת Große Lage, מהכרם Sonnenstück (בציר 2021, € 35,00), מפגין את העוצמה הנשלטת שכיום מוצאים לעיתים רחוקות יותר ויותר – ומוכיח נוסף על כך עד כמה שימוש מאופק בעץ יכול להיות אלגנטי באופן ייחודי. לחץ בחך, אך אף גרם של עודף משקל. הקברנה סוביניון-מרלו „Postillon“ מבציר 2021 (€42,00) הוא בורדו גרמני מוזר ומוצלח לחלוטין, שמבהיר: גם את זה אנחנו יכולים לעשות – אפילו אם לאיש לא אכפת. מרשים במיוחד לבסוף הקרמנט Réserve Brut Nature (€ 35,00), שלאחר 72 חודשי יישון על השמרים מפתח דיוק שרק לעיתים רחוקות חווים בטווח המחירים הזה – יין מבעבע גרמני מובהק, בעל סגנון בינלאומי מובהק. קשה להשתפר מעבר לזה.