The Wineparty

Wineparty The Wineparty
מנפרד קלימק
ברלין – WELT AM SONNTAG
Prestige, Likes und die Verengung der Weinöffentlichkeit

יוקרה, לייקים והצטמצמות השיח הציבורי על היין

פרשנות מאת קלוד אוגוסט ישנה סצנה באינסטגרם, בפייסבוק, ואפילו בטיקטוק. שם „מדברים על יין“ (בכתב), אך מדובר בדיבור ובכתיבה שרק לעיתים רחוקות קשורים לסקרנות או לגילוי. מה שקובע הוא התווית. ככל שהבקבוק מפורסם יותר, כך גדלה תשומת הלב. פטרוס 2008? קראו את הכתבה המלאה…

Pure Vernunft darf auch siegen – wie konnten wir Chateau Maucaillou vergessen?

השכל הישר יכול גם לנצח – איך יכולנו לשכוח את Chateau Maucaillou?

(© Dourthe Freres) מאת מנפרד קלימק הכרתי את Ch4teau Maucaillou כאשר רכשתי במכירה פומבית 60 בקבוקים מבצירי 1982 ו-1985 – במכירה של סוחר החוזים העתידיים שפשט את הרגל, קרנשטוק, בווינה. כולם התעניינו רק בלאפיט, לטור, מרגו, מוטון, פטרוס, שגם מהם היו לקרנשטוק ארגזים רבים במרתף. איש לא קרא ל-60 הבקבוקים קראו את הכתבה המלאה…

Das deutsche Unglück mit dem Wein – Warum ein Land mit großer Vergangenheit seine Gegenwart kleinredet.

האסון הגרמני עם היין – מדוע מדינה בעלת עבר גדול מקטינה את ערכה של ההווה שלה.

מאת קלוד אוגוסט לפעמים אני שואל את עצמי אם הגרמנים בכלל יודעים מה יש להם ביין. אני כותב זאת כדרום־טירולי, כמי שעומד ברגל אחת בפטריוטיזם האיטלקי וברגל השנייה בזה הטירולי־האוסטרי, אשר, יש להודות, פינה את מקומו לפטריוטיזם אוטונומי שאינו נשען עוד על אוסטריה. אצלנו זה חלק מן קראו את הכתבה המלאה…

Ein Glas, ein Leben – Betrachtungen zu einem Leserbrief

כוס אחת, חיים שלמים – הרהורים על מכתב מקורא

(מאת מרסל רייך־פייניקי, מוקרא בקולו) ישנם טקסטים, גבירותיי ורבותיי, שככל שהם נראים בלתי בולטים, הם מסמך. מסמך לא רק של זיכרון פרטי, אלא של תקופה, של עמדה, כן, של תרבות שלמה. טקסט כזה מונח לפנינו כאן. זהו סיפורו של אדם – חובב יין, כפי ש קראו את הכתבה המלאה…

Falscher Eingang – das Sektglas-Sakrileg

כניסה שגויה – חילול הקודש של כוס השמפניה

(מערכת) ישנם ניסויים מטופשים אך מלמדים. בראש הרשימה בתחום הזה: לשתות יינות אדומים מכוסות שמפניה. אנחנו עשינו זאת, משום שבהתחלה עמד המשפט: יינות גדולים מסבירים את עצמם מכל כוס. גם בכוס שמפניה, הכוס השגויה ביותר האפשרית – צרה, מחודדת, בנויה לבועות, לא לטאנין. עלבון לכל מה ש קראו את הכתבה המלאה…

Trunken vor Erinnerung (3) – die Verantwortung der Väter

שיכורים מזיכרון (3) – אחריות האבות

החלק השני והאחרון של תגובות הקהל לשאלתנו, אילו יינות היו «יינות ההתעוררות» שהפכו אותם לחובבי יין. וכאן מתברר בעיקר עד כמה אבות רבים היו אחראים לכך: אנשים שכיום הם זקנים מאוד או מתים, גברים ליברליים שרצו להעביר את חדוות ההנאה שלהם לילדיהם – להם מגיע קראו את המאמר המלא…

Trunken vor Erinnerung (2). Das Volk schreibt

שיכורים מזיכרון (2). העם כותב

(המערכת) לפני שלושה ימים שאלנו את קוראינו על אותם יינות שהפכו אותם לחובבי יין. וקיבלנו על כך יותר תשובות מהצפוי (121). זהו סימן חיים עוצמתי מקהילה שכעת הוכרזה בטעות כמתה. הנה הזרם הראשון של התגובות, בעילום שם, אך מלבד זאת בנוסח המקורי של הכותבים. מחר יגיע זרם שני. ו קראו את המאמר המלא…

Elf Prozent! Was uns die Welle neuer leichter Weißweine beweisen will

אחד־עשר אחוזים! מה גל היינות הלבנים הקלים החדשים מבקש להוכיח לנו

(המערכת) הגל כאן. הוא אינו מתנפץ ברעש על יבשת עולם היין כמו צונאמי, אלא מתגלגל בחלקות, כמעט בלי למשוך תשומת לב. פחות אלכוהול, יותר כיף בכוס – אולי אותה כוס אחת נוספת שחסרה כל כך למסעדנות. לא כתרגיל כפרה, אלא כמעשה מתוך שכנוע. שני סוביניון בלאן מראים היום כיצד אחד־עשר אחוזים קראו את המאמר המלא…

Trunken vor Erinnerung: die erste große Flasche Wein im Leben

שיכורים מזיכרון: בקבוק היין הגדול הראשון בחיים

מאת Derfnam Kemilk יש בחיים ספים, של הכבד, שאנו מזהים רק לאחר שכבר חצינו אותם מזמן. אין פיצוץ בעת המעבר, אין מכת תוף בעת פתיחת הדלת – רק אותו רגע מיוחד שבו משהו מתהפך בתוכנו ומבהיר: עכשיו מתחילה תקופה חדשה, אולי אפילו חיים חדשים. חדשה קראו את המאמר המלא…

Der letzte Tropfen – die Schönheit des Vergänglichen

הטיפה האחרונה – יופיו של החולף

(אריזה ריקה? יש למסור ב־https://drink.winearty.wine) מאת Claude Auguste לפעמים, ימים לאחר הערב שחשבתי שכבר הסתיים, אני חוזר למקום שבו התרחשו הדברים. במטבח עדיין עומדת הכוס, לא שטופה, לא מלוטשת, לא הוחזרה למקומה. לצדה הבקבוק, ריק. או כמעט ריק. אני מרים אותו, מטה אותו, מביט קראו את המאמר המלא…

טענו עוד